אין כמעט ילד בישראל שלא מכיר את חמשת הילדים מ"מעשה בחמישה בלונים", או את יעל, מ"הבית של יעל", או את אופיר מ"תירס חם". מערוץ 2 באו לבדוק לבדוק האם הדמויות המוכרות קיימות במציאות.

לצפייה בכתבה ששודרה ביומן חדשות ערוץ 2 - לחצו כאן

לצפייה במערכון מתוך ארץ נהדרת
הגיבורים של ספרי הילדים
לחצו כאן

לחצו כאן להאזנת הידיעה ששודרה בחדשות קול ישראל, רשת ב' בתאריך 26/01/2011 בשעה 20:03.
בנושא המפגש ביפיע.
(תודה לאביב לשם שהעביר לאתר) 

הקרב על שער הגולן
מתוך הספר "ללמוד מהחיים" שכתב יוסף דוריאל אשר שרת בגדוד 22 במלחמת השחרור ואשר מעלה זכרונות מהקרב בשער הגולן

לצפייה - לחצו כאן

 
בתי הקיבוץ בשער הגולן אחרי הקרב עם הסורים

35 חברי שער הגולן חתמו על עצומה, התומכת בזכות האמנים לסרב ולהופיע בשטחים / נחמן גלבוע

לקראת החתימה על העצומה התקיים דיון בין עודד קוטלר לאורי הייטנר

בקיבוץ שער הגולן החליטו לא לעבור לסדר היום בעקבות עצומת השחקנים המתנגדים להופיע באריאל, ולקיים על כך דיון שבו יוכלו החברים להתבטא בנושא. "פרשת סירוב השחקנים להופיע באריאל התלקחה בתקשורת לכמה ימים", מציין אחד מיוזמי הדיון, אהוד שמיר, "ואז דעכה, ותשומת הלב של הציבור עברה לעניין לוהט אחר. זהו דפוס מוכר. המציאות והתקשורת מייצרות אירועים בקצב מהיר מאוד, ואין זמן להעמיק בשום נושא. מעירים איזו הערה, והולכים הלאה - אל הדבר המסקרן הבא. אבל הדרך הנכונה היא דווקא לעצור, להקדיש זמן ומחשבה לאירוע אחד ולנקוט עמדה".

מסע בעקבות המלחין הנפלא והנשכח חיים ברקני

יום רביעי 26 במאי 2010 03:00 מאת: בן שלו

הניק והלינה עלו לארץ ב-1949 והתיישבו בשער הגולן. רוב המוסיקאים שחיו בקיבוצים בשנים האלה, גם אם היו אמנים נפלאים, נאלצו לעבוד בעבודה "אמיתית", אבל שער הגולן היה קיבוץ בעל תודעה אמנותית מפותחת וברקני שוחרר מעבודה פיסית (למעט גיוסים ותורנויות, מדגישה הלינה). הוא לימד קצת, אבל לא אהב את זה. את מרב זמנו השקיע בכתיבת עשרות ומאות שירים ליובלות קיבוציים, וכן בייסודה וניהולה של התזמורת שזכתה לשם "ברקנית" - תזמורת של מוסיקה קלה על טהרת נגנים חובבים מקיבוצי עמק הירדן. הוא גם היה קריקטוריסט, וציורים הומוריסטיים שלו הופיעו במשך 20 שנה במוסף סוף השבוע של "על המשמר".

להמשך הכתבה - לחצו כאן

גולי אורטל-עברי מציגה: שקיות או לא להיות

היא הקימה קבוצת מנהיגות ירוקה, מובילה את ניקיון הכנרת וכשילדיה הולכים לכל-בו עם שקיות רב-פעמיות, זה מעלה חיוך על שפתיה

 

להמשך הכתבה - לחצו כאן 

כמו המתפרה הקיבוצית

את חמישיית המעצבות סוגרת ליהיא קצירי מקיבוץ שער הגולן. היא התמחתה במגמה לעיצוב טקסטיל, ולפיכך התמקדה יותר בעבודה ידנית על בדים, תוך נטייה לטקסטיל מסורתי. בהשראת האקלקטיות של שוק הפשפשים, ליקטה קצירי טכניקות טקסטיל בהן היא משתמשת ליצירת שפה של מגע, מבנה וצבע. סריגה, קשירה, רקמה ושיטות שונות של צביעה והדפסה משמשים ליצירת שטיחים העוקבים אחר צורתם המסורתית של שטיחי תפילה אסלאמיים.

בהשראת הקיבוץ של פעם. עבודה של ליהיא קצירי (צילום: סשה פליט)

והיכן כאן הקיבוץ?

ליהיא קצירי: "לי זה מזכיר קצת את העמלנות של נשי הקיבוץ, שהיו תופרות וסורגות ומטליאות בכל זמן פנוי. גם הפשטות של העבודה נעשתה בהשראת שער-הגולן של פעם, של ילדותי. לימודי העיצוב היו בשבילי תקופה ארוכה של ניתוק והתעסקות בעצמי, ועכשיו בא לי להרגיש שאני גם קצת נותנת. אני רוצה להודות לקיבוץ שלי. שער-הגולן בשבילי היום הוא אומנם בעיקר ההורים שלי, אך אני מאוד מחוברת לנוף ולמקום, והקיבוץ תמך בי לאורך כל שנות לימודיי".

 לחצו כאן לכתבה המלאה

כתבה בעיתון הקיבוץ על קייטנת הנכדים המתקיימת בשער הגולן
לחצו כאן לצפייה בכתבה

לא התאבדנו למען המולדת. אז מה

חברי קיבוץ שער הגולן המתינו כמעט 60 שנה, אבל עכשיו הם מנסים להסיר מעליהם את הכתם שדבק בהם בשל נטישת הקיבוץ במלחמת השחרור. הם תובעים את עלבונם מחברה אכזרית שראתה בהם בוגדים עלובים

"הנה השירותים שפחדת לרדת אליהם, זוכרת?" שאלה אחת מחברות קיבוץ שער הגולן את חברתה, כששתיהן נכנסו לבית אבן ברחוב התשבי 16 בחיפה. בסלון הדירה ישב בעל הבית וצפה בטלוויזיה. הוא עזב את המרקע והחל להאזין לשיחה שמילאה את חלל הדירה.

להמשך קריאת הכתבה - לחצו כאן

כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©

מתוך כתבה של מאיה אילה שמש: מקל, תרמיל וסיפור

"בום, טראח, מה קרה? הבלון התפוצץ הבלון ...", אין כמעט ילד בארץ שלא יודע להמשיך את "הפזמון החוזר" בספר האהוב "מעשה בחמישה בלונים", מפרי עטה של סופרת הילדים הפורייה מרים רות ("הבית של יעל", "תירס חם" ורבים אחרים). בקיבוץ שלה, שער הגולן, הקימו גן משחקים כמחווה לספר "חמישה בלונים".

"רציתי ליצור חוויה שכל ילדי שער הגולן יתחברו אליה, ומה יהיה יותר 'שער הגולן' מסיפור שהפך להיות של כולנו, שנכתב עלינו ועל חברינו ועכשיו ילדינו מספרים עלינו?", משתף אסף עברי, אדריכל הגן וקרוב-רחוק של מרים רות (סבו היה אחי בעלה של רות).

הגן הוקם ברובו מתרומת כספי שילומים של חבר הקיבוץ אלי לביא, ולכן נקרא על שמו - "גן אלי". גודל הגן כדונם, והוא תוכנן על פי רוח הספר. "העיקרון התכנוני פשוט בדיוק כמו חוט הקושר בלונים וביניהם רוח, רק שכאן במקום הרוח יש ילדים ומתקנים, ובמקום בלונים יש משטחי פעילות", מסביר עברי.

"בהתאם לסיפור יש חמישה משטחי פעילות: בלון סגול - לתינוקות, בלון צהוב - בו ילדי הקיבוץ הגדולים עורכים הופעות, בלון אדום - למכדררים, בלון ירוק - לחתונות של חברי הקיבוץ, ובלון כחול-אפור - להורים המסתלבטים. וביניהם שבילים לרולרבליידס, מתקנים גבוהים ונמוכים, נדנדות וכו'".

כמה זה עולה לנו? הכניסה לגן ללא תשלום.

פרט לגן, מזמין הקיבוץ את המשפחות לחוויות נוספות: בימי שבת (לפעמים גם בשישי, כדאי לברר מראש) מתקיימות פעילויות בחצר האדם הקדמון. הפעילויות ממחישות את חיי היום-יום בכפר הירמוכי לפני כ-8,000 שנה, ובין היתר הילדים מכינים תליון וקערה מחימר. במקום גם מוזיאון פרה-היסטורי קטן וידידותי לילדים, פינת חי, וגם בית הארחה.

איך מגיעים? הקיבוץ נמצא בעמק הירדן ליד חוף צמח, דרומית לכנרת.

 מתוך: מגזין להיות משפחה